רק שבוע עבר, לפניו לא ידעתי
לא תיארתי לעצמי שזה יהפוך לעניין
שבעה ימים בהם יכולתי לנשום
מבלי שהכל יתערער כך פתאום
תמיד הייתי עסוקה
תמיד עניתי על הדרך
רוב הזמן ענו במקומי
ולשאלתך זה היה תמיד “כרגיל”
אז גם היום הגענו “כרגיל”
גם מבלי שביקשת, מבלי שהתקשרת
לא אומר לך בגלוי
אך התאבלתי היום על ההרגל היקר הזה
על השגרה שנלקחה מאתנו
אבל את יודעת מה?
אבוא גם בלי שתבקשי
אומר לך גם מבלי שתאמרי חזרה
ארצה בשבילך גם כשתותרי
תמשיכי להחזיק את החוט הבודד שמחזיק אותי
זה השבוע הראשון בו
השקט חתך את האוויר
“את באה היום כרגיל?”
“כרגיל מאמי”
