בנסיעה הביתה, הכביש חשוך
מידי פעם מהבהבת לה נורה שעושה טובה
כשכל כך חשוך היא מזכירה לי דרכים בהן לא הייתי
חצי נוסעת על אוטומט חצי מדמיינת אותך
נכנסת לתחנת דלק
מעל לראשך שלט ניאון עם כיתוב בשפה זרה
תוחב יד עצמתית לכיס ג’ינס משופשף
מגיש שטרות שכבר נגנזו
ברצפת האוטו שקיות ריקות של חטיפים
פירורים של ביסקוויטים
כל מושבי הרכב מיושבים
מראה שלא הספקת לחזות
בשארית הנסיעה זמזת עם ז’ו דסאן שאנסון צרפתי
שלימים תדקלם באזני
תסביר לי שורה שורה, כל מילה
במסע הבלתי יאמן הזה
והלא יאמן קרה, למרות דברי המשורר
אני ממשיכה להתקיים בעולם בו אתה כבר לא נמצא
תמיד אשאר נקודה קטנה
שמנסה לברוא אותך מחדש, הסיבה
