אני יודעת להעריך שקט
אבל הדממה הזאת משאירה בי סימנים
שלא ארצה מהם כל זכר
הייתי משמיעה לך שירים אהובים
אבל לא רוצה לצער אותך
עם הנאות החיים הארציים
אז מתיישבת לצידך
מחכה לראות את כחול עינייך
אולי עדיף שתמשיכי לחלום על כחול הים
בשעת שיא, הדרך הביתה הייתה פקוקה
רמזורים אדומים עיכבו זרים בקדמת הדרך
שיעצרו גם הם קצת איתי
נדבר על דרכו של עולם
תגיע הטענה שכולנו באותה סירה
וירא אלוהים, כי טוב. ויהי ערב ויהיה בוקר, יום חדש
