את האמת, אני לא מאשימה אף אחד
אני בעצמי, הסתכלתי היום במראה
ולא זיהיתי כלום כמעט
כל הסדקים האלו לא היו שם
מילא זה, מילא העייפות
רק לא הריק
לבשתי על עצמי תואר ראשון
התקבלתי למשרה ממשלתית
כותבת בשעות הפנאי
שירים, על פני השטח, בעברית
אבל בנינו? לא מובנים לאיש
אולי בג’יבריש?
היו לי כמה טעויות
האחת, להסתמך על נתונים זמניים
השנייה, לא להבין שהכול זמני
השלישית, להיקשר לכל מה שנקרה בדרכי
הרביעית, לבודד את עצמי לחלוטין
ואולי בכלל הטעות הנה לנהל יותר מידי רישומים?
לאחרונה פנתה אלי אישה מהעבר הרחוק הירוק
טענה שזוכרת אותי חיובית ומלאת שמחת חיים
אמרתי לה
בואי ופשוט
נעצור
כאן.
את האמת, אני לא מאשימה אף אחד
אני בעצמי, הסתכלתי היום במראה
ולא זיהיתי כלום כמעט
כל הסדקים האלו לא היו שם
מילא זה, מילא העייפות
רק לא הריק
