בנסיעה לכיוון מזרח
עם גבי לביתך
הפרחים שעל פס ההפרדה
נעו לפקודת הרוח מערבה
קרני שמש של סוף יום
עיטרו את עלי הכותרת הפראיים
שנלחמו על כל שניה של אור
ראיתי את הכול
אך השמש נכנעה למים האין סופיים
נאלצתי לכתוב מילים אחרונות
אותן הקאתי באוזני זרים
ואני רק רציתי לנסוע נגד קרני השקיעה
להתעטף בעיניך הטובות
שהתרחבו בכל פעם עם הגעתי
לשתוק איתך עוד רגע, לבהות בחדשות
לתרגם לך אסונות לבדיונות
אך השמש נכנעה למים האין סופיים
נותר לי רק לאחוז חזק לאין שיעור את פנייך
להביט עמוק לתוך הכחול העמוק
בפעם האחרונה
