נוף פראי פתוח
בשעת שקיעה
החניתי את האוטו
בין עשרות מלבנים ריקים
נשענתי על השיש
פתחתי בקבוק שתיה
בהיתי אל השמיים
חיפשתי אחר תגובה
ציפורים השתעשעו בשמיים
עפו קבוצות קבוצות
נשארתי אני לתהות
איפה אמצא שוב קרקע יציבה
דמיינתי את ידיך
מגששות אחר בורות
תמיד חיפשת
לכסות את אוזניי הכואבות
גם כשדיברת המילים יצאו בלחישה
ולמרות שאהבת
מעולם לא שמעתי אותך
אני אוהבת אותך
