הערב עלתה במחשבותיי אותה אישה שנשענה על סורגי הברזל של מרפסת ביתה בזמן שישבתי לאכול בדוכן הסביח הרועש מסועדים בלב ליבו של המרכז, הממוקם מתחת לבניין שלה. ראיתי אותה בפיג'מת אובר סייז פולטת עשן סיגריה ובוהה לתוך האין, אינה שומעת את הקולות ואינה רואה את חוטי האורות שהתנועה יצרה. היא רק תמכה בראשה עם כף…
