הלכתי לישון ופגשתי אותך
איזו מן בדיה,
שתי קצוות מנוגדות
נמשכנו אחת לשנייה
עברתי כל כך הרבה
מבלי שאדע את קיומך
זאת יכולה להיות סיבה מספיק מוצקה
לחפש קרקע יותר יציבה
איך נוכחות יכולה להיות כה חזקה?
מי אתה בכלל?
מי אני עבורך?
איך החשמל מצליח לעבור את כל המעגל עד הנורה?
כמו בפאזל החלקים מתחברים מעצמם
אני קמה לתחיה כשאתה בסביבה
הרקמות משתקמות
מתבצרת תמונה
קמה בבוקר, דמותך הזרה לצידי
מי אתה?
ומה אתה עבורי?
ואיך זה שאתה נשאר למרות שמעולם לא הישרתי אליך מבט?
הייתי רוצה לשים את ראשי על הכתף שלך
לתת לך להוביל את הטירוף הזה
לגלות עולם חדש
לפקוח את העיניים הישר לשלך
אין רווח ואין הפסד
זהו רק חלום.
