זה אותו השביל
עליו פסענו
זאת אותה הלבנה, בולטת
מעליה דילגנו, שיכורים
רגע לפני שנכנסו הביתה
זה אותו הבית
הקירות נצבעים מעת לעת
ועדיין, סימני כפות הידיים שלך
פוגשים אותי בין כל חדרי הבית
עד ליציאה
בחוץ, זה יופי שלא מתרגלים אליו
גם הוא מזכיר לי אותך
וזה ככה כל הזמן
מחפשת ירידה תלולה
שתקל עלי גם כשקשה לי ללכת
וזה לא קל
להיכנע לזמן
ולהילחם באותה עוצמה
לנסות לאהוב את עצמי
מעט ממה שאהבת אתה
הלילות הם מטרה, קו הסיום
שם משחררת את גופי
לפגוש שוב אותך
לצאת להרפתקה חדשה
לקראת עוד יום בלעדיך
